אחת הבעיות אשר גברים רבים, צעירים ומבוגרים, נאלצים להתמודד איתה, היא חוסר יכולת לספק את האישה בעת קיום יחסי מין, כתוצאה מגמירה מהירה.
בדרך כלל, זמן ממוצע של יחסי מין אמור להיות בין חמש -לחמש עשרה דקות.
אצל גברים אשר מתמודדים עם בעיה של גמירה מהירה זה יכול להמשיך דקה או מעט יותר.
מאחר והם גומרים מהר, אז באופן טבעי האישה נשארת לא מסופקת,
דבר שיכול לייצר אצלה תחושת אי נוחות והרבה תסכול.
כל זה כמובן יתבטא לא רק בקיום יחסי מין אלא גם בהיבטים אחרים ביחסים ביניהם.
שפיכה מהירה של גבר היא שילוב של גורמים שונים.
בעבר ייחסו לזה משמעות פסיכולוגית בלבד, טענות על מתחים, לחצים ודברים אחרים אשר הובילו למצב כזה אצל הגבר.
היום ישנה הסכמה שמדובר לא רק בעניין פסיכולוגי אלא גם בעניין פיזיולוגי,
כלומר מדובר בבעיה של ממש, אשר נובעת מהתנהלות מסוימת של הגוף ובפרט של איבר המין.
היום גם קיימים מחקרים המלמדים, שמדובר בבעיה תורשתית הרבה פעמים, ולכן גם ההתמודדות איתה צריכה להיות בהתאם.
בשביל להבין איך מתמודדים עם שפיכה מהירה, צריך להבין את השתלשלות העניינים בזמן המעשה, בפועל. לפני שהגבר חודר אל איבר המין הנשי, הוא מגיע טעון במתח מיני מסוים אותו הוא רוצה לפרוק.
זה נובע מגירויים שונים שמשפיעים עליו במהלך היום וכן במהלך המשחק המקדים. המתח שמצטבר,
גורם לגברים אשר מתמודדים עם שפיכה מהירה, לבצע את הפעולה באופן מהיר, ללא מגבלות.
אין שום דבר שיכול לנטרל אותם. לכן ברגע שהם יכולים, זה קורה.
איך מתמודדים עם שפיכה מהירה?
לפני שנסביר איך מתמודדים בפועל, חשוב להבהיר, הבעיה לא נפתרת מעצמה אלא להיפך.
כל המחקרים מלמדים שהיא יכולה רק להחמיר. זה גורם לא מעודד, אך אם מטפלים בבעיה אז בהחלט אפשר למצוא דרכים איך למנוע זאת
בעיקרון יש כמה דרכים להתמודד עם הבעיה. יש מי שמציע תרופות שונות.
הבעיה עם פתרון מסוג זה, שאי אפשר לקחת תרופות כל הזמן וכן ההשפעה שלהן היא לא בהכרח חיובית.
אופציה אחרת היא להשתמש בתכשירים ידניים שונים,
משחות, קרמים אשר מורחים על איבר המין הגברי וכן אפשר למנוע מצב של שפיכה מהירה. גם אופציה זו בעייתית, ראשית, לא כל תכשיר הוא טוב,
יש גברים אשר מתלוננים שזה פוגע באיכות יחסי המין שלהם,
וכן צריך לזכור שיש לשים את הקרם לפני שחודרים אל איבר המין הנשי, אז זה דורש סוג של "הפסקה" באקט,
דבר שיכול לפגוע בספונטניות שלו.
יש רופאים שממליצים לגברים לבצע תרגילים שונים,
למשל תרגילים לשחרור שרירי האגן וכדומה. אין אישוש מדעי שאכן זה עובד.
לכן השיטה הטובה ביותר היא התנהגותית.
שיטה בה נוקטים בצעדים שונים בשביל להרגיל את המוח ואת הגוף להגיע למצב של סף גירוי גבוה יותר,
וכך במקום גירוי במשך זמן קצר, אפשר למשוך אותו לאורך חצי שעה ויותר.